<h1>ארחות חיים הלכ' ברהמ"ז סימן מ'</h1>
<h2>דף ג.</h2>
ולדעת אלו שמצרפין לג' דווקא א' אבל שנים לא דרובא דמנכר בעינן אבל לי' יש מצרפין אפי' ג' קטנים כמו שמצרפין ג' אוכלי ירק ויש להביא ראיה לאלו המצרפין לג' מה ששנינו בתלמוד אביי ורבא הוו יתבי בסעודתא קמיה דרבה אמר להו רבה למי מברכין אמרו לרחמנא ורחמנא היכא יתיב אביי נפק לברא ואחוי ליה רבא אחוי כלפי טללא אמר להון רבנן תהוון כדאמרי אנשי בוצין בוצין מקיניה ידיע. פרש"י בוצין דלעת מקיניה מקן שלה פי' מקטנותו ואית דגרסי מקטפיה ידיע קטף הוא שרף האי' כלו' משע' שהו' חונט ויוצא מתוך השרף יהיה ניכר אם רע אם טוב נראה מכאן שאין לדקדק כל כך בקטן ובלבד שידעו למי מברכין. אמנם אין להביא ראיה מזה שיוכל לצרף שנים שהרי אלו שנים היו שהרי אפשר שהיו בי' או שהיו שם שנים גדולים. ויש מן הגאונים שכתבו שאין לזמן עם הקטנים אא"כ הביאו ב' שערות או שהיו בני י"ג שנה ואומר כי מעשה דאביי ורבא לא היה כדי לזמן עליהם אלא שהיה מנסה אותם לראות חדודם ופלפולם ומה ששנינו נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין עליהם ר"ל קטנים שלא הגיעו לי"ג שנה או שלא הביאו ב' שערות שכל זמן שלא הגיעו לכלל זה אינן בכלל המצות וקורא אותם קטנים. והרבה מן החסידים מדקדקים על עצמם ועושין על פי דעת זה ואין מזמנין על קטן שאינו בן י"ג שנה או שיביא ב' שערות וסומכין על הירושלמי שכתוב בדברי הראב"ד ז"ל. וכן דעת הר"י מקור' והר"ף והרשב"א ז"ל, וביאר הר"י מקור' שמה שנהגו למסור חומש לקטן זהו מנהג טעות. בירושלמי כתוב דבשכור מזמנין ואפילו היה מדומדם. והר' יונה כתב שיותר נראין דברי הרי"ף ז"ל כמו ששנינו בתלמוד קטן היודע למי מברכין מזמנין עליו. ואם כדברי שאר הגאונים שמעמידין הדבר בקטן שהגיע לי"ג לא היה צריך לומר היודע למי מברכין אלא ודאי יש לנו לומר שמדבר או בן ח' או בן ט' ולכך הוצרך לומר היודע למי מברכין לפי שיש מהם לפי קטנם אינם פקחים כל כך להכיר בוראם ב"ה.
